ארכיון דוחות
כל הסרטונים שנותחו עד כה
ככה נראות 7,700 קלוריות של קינדר. תסתכלו טוב על הכמות הזאת. בשביל לעלות קילו אחד של שומן נטו (לא מים, לא נוזלים – שומן), הייתם צריכים לאכול את כל הר הקינדר הזה בנוסף לכל האוכל הרגיל שלכם באותו היום. נשמע מופרך, נכון? אז איך זה שאתם אוכלים הרבה פחות מזה, עולים על המשקל בבוקר ורואים פתאום “פלוס קילו”? בואו נירגע, אתם לא השמנתם בלילה. הקינדר (כמו רוב המתוקים) מפוצץ בפחמימות. כשהפחמימות האלה נכנסות לגוף, הן נאגרות בשרירים בצורה של גליקוגן. עכשיו קבלו שיעור בכימיה פשוטה: כל גרם אחד של פחמימה שנכנס לשריר, “מושך” איתו עוד כ-3 גרם של מים. זה אומר שמספיק שאכלתם חריגה של 250 גרם פחמימה (שזה ממש לא הר של קינדר), וכבר תקומו בבוקר כבדים יותר בקילו. אבל זה קילו של מים. לא קילו של שומן. הבעיה היא שרוב האנשים רואים את המספר על המשקל, נכנסים לפאניקה, אומרים “הרסתי הכל” ומתחילים לטחון עוד יותר מתוך ייאוש. אז בפעם הבאה שזה קורה לכם – תזכרו את הפוסט הזה. זה בסך הכל נוזלים, וזה ירד תוך יום-יומיים של חזרה לשגרה. רוצים להפסיק לפחד מאוכל ולהבין איך הגוף באמת עובד? שימו עוקב.
הטענות שהועלו בנוגע למטבוליזם של פחמימות, אגירת גליקוגן והשפעתן על משקל הגוף הן מדויקות ועולות בקנה אחד עם הידע המדעי המקובל בתחומי התזונה והפיזיולוגיה. המנגנונים המתוארים, כולל יחס אגירת המים לגליקוגן והערכת האנרגיה הנדרשת לצבירת שומן, נתמכים על ידי הספרות המדעית.
רוב האנשים רואים באימון דרך לשרוף קלוריות או לבנות שריר אבל בכל פעם שאתם זזים, השרירים שלכם משחררים חלבוני איתות שנקראים מיוקינים, רופאים מכנים אותם “מולקולות תקווה” שמשפיעים ישירות על המוח מחקרים מראים שפעילות גופנית יכולה לעודד צמיחה של נוירונים חדשים בהיפוקמפוס, האזור שאחראי על זיכרון, למידה וויסות רגשי. תנועה לא רק משנה את הגוף שלכם. היא ממש מעצבת מחדש את המוח, ומשפרת חוסן, הסתגלות ועמידות ללחץ המולקולות שהשרירים משחררים פועלות כמו תומכי מצב רוח טבעיים הן מחדדות ריכוז, מרימות את מצב הרוח ומגנות על הבריאות הקוגניטיבית לטווח הארוך אימון הופך ליותר מסתם אימון.. הוא אחד הכלים החזקים ביותר לשמירה על חיוניות פיזית ומנטלית כל צעד וכל חזרה שולחים מסר: אתם בונים יותר מכוח אתם בונים בהירות, אנרגיה ותודעה שמחלחלת לכל תחום בחיים שלכם השרירים שלכם הם בית מרקחת מובנה תנועה מפעילה את כל התרופות.
הטענות שהועלו נתמכות היטב על ידי הספרות המדעית העדכנית. קיים קונצנזוס מדעי לכך שפעילות גופנית אינה משפיעה רק על השרירים, אלא פועלת כמערכת אנדוקרינית המפרישה מיוקינים המשפיעים ישירות על בריאות המוח, שיפור התפקוד הקוגניטיבי, הגנה מפני דיכאון ועידוד נוירוגנזה בהיפוקמפוס.
נייר כסף - אויב או ידיד? ומה אומר עליו המדע? צפו בסרטון מרתק מאת המרכז לרפואת הרמב״ם - ד״ר גיל יוסף שחר (M.D)
הטענות המרכזיות לגבי ריאקטיביות האלומיניום, הצטברותו בגוף והקשר הנחקר למחלות ניווניות נתמכות על ידי הספרות המדעית. עם זאת, הנתונים המספריים הספציפיים לגבי רמות הנדידה בארוחה אחת אינם מגובים במחקרים זמינים ב-PubMed.
שלחו לחברה שלא יודעת לטפל כמו שצריך בבטטה 🍠 המתכונים הכי טובים וקלים בסטורי 🔥
הבדיקה מעלה כי הטענה לגבי הערך התזונתי של קליפת הבטטה והסיכון הבריאותי הכרוך באכילת בטטה רקובה נתמכות על ידי הספרות המדעית. עם זאת, ההמלצה לשטוף בטטות עם סבון אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות בטיחות המזון, והטענה לגבי אחסון במקרר אינה מגובה בראיות מחקריות ישירות עבור בטטות שלמות.
שיקרו לנו על מלח? בואו נראה מה המדע אומר 🫵🏻 עלינו להפעיל חשיבה ביקרותית בריאה והנה לכם כמה צעדים ששווה לנקוט כשצורכים מידע ברשת: 1. מי מדבר – והאם הוא באמת מוסמך�האם יש לו הכשרה רלוונטית לתחום שהוא מדבר עליו? וזו נקודה חשובה: הסמכה לא מבטיחה שהמידע נכון – אבל היעדר הסמכה היא נורת אזהרה ראשונית. 2. האם יש מקורות בכלל אם מישהו מציג עובדות, טענות או המלצות אבל לא מצטט שום מקור מידע – צריך לעצור. ברוב המקרים, כשאין מקורות, לא מדובר בידע אלא בדעה. ודעות קיצוניות נוטות להיות ויראליות – לא בהכרח נכונות. 3. שפה קיצונית היא נורת אזהרה שימו לב לשפה.�מילים כמו ‘תמיד’, ‘אף פעם’, ‘כולם’, ‘אף אחד’, ‘בוודאות’. בריאות האדם כמעט אף פעם לא עובדת בצורה דיכוטומית כזו. כשטיעון נשמע חד מדי, מוחלט מדי, הוא בדרך כלל לא נכון. 4. טענות שחורגות מהקונצנזוס דורשות בדיקה כפולה אם הטענה נשמעת חריגה מאוד, קיצונית מאוד, או סותרת את מה שרוב אנשי המקצוע אומרים – זה לא אומר שהיא בהכרח שגויה. אבל זה כן אומר שהיא דורשת בדיקה נוספת. 5. ואם מצטטים משהו – לבדוק מה באמת מצוטט הרבה אנשים אומרים ‘מחקרים שמראים’. השאלה היא – איזה מחקרים? כתבה, בלוג או פוסט הם לא מחקר. אם בנס מצוטט מחקר – שווה לעצור רגע לפני שמשתפים, מגיבים או נותנים למידע הזה להתפשט. שווה לבדוק האם המחקר בוצע בבני אדם, עכברים או תרביות תאים, האם המחקר פורסם בג’רונל מוכר ואיכותי ו
הקליפ הציע צריכה מוגברת של סוגי מלח שונים כגון מלח הימלאיה או מלח קלטי, בעוד המומחה הבהיר כי צריכת מלח מופרזת מעלה את לחץ הדם ואינה מומלצת. הראיות המדעיות תומכות בעמדתו של המומחה, שכן צריכת נתרן גבוהה מהווה גורם סיכון מוכח למחלות לב וכלי דם, ללא קשר למקור המלח, ואשלגן אינו מבטל את הנזק הבריאותי הכרוך בעודף נתרן.
השתמשו במלח הימלאיה או קלטי ללא מגבלה בארוחות שלכם(שימו לב למותג שלא מכיל מתכות כבדות)
הטענות שהוצגו סותרות את הקונצנזוס המדעי הקיים בנוגע לצריכת נתרן. הספרות המדעית מדגישה את הקשר בין צריכת מלח מופרזת לבין יתר לחץ דם ומחלות לב, וממליצה על הגבלת צריכתו. לא נמצאו ראיות התומכות ביתרונות בריאותיים של סוגי מלח מסוימים או בטענה כי הימנעות ממלח מובילה למחסור תזונתי.
חושבים שאתם קונים נכון? חלק ראשון מסידרה חדשה - פינת הקניות! בואו וקבלו טיפים מטכנולוג מזון על מוצרים בסופר, וכל פרק נחכים ונלמד! ואם יש לכם עוד שאלות זה המקום ! תכתבו בתגובות ותעבירו לחברים שיכירו את הסודות של המוצרים בסופר! המותגים שצולמו רנדומליים וזה לא פוסט ממומן- ובא לתת מידע כללי ולהעשיר את הידע שלכם ואם אתם עוד לא עוקבים אחריי זה הרגע! תגלו דברים על האוכל שאתם אוכלים שאפילו לא חשבתם עליהם! העמוד היחידי של טכנולוג מזון שינגיש לכם מידע יקר ערך על קולינריה, מדע ומזון
כל הטענות שהועלו נמצאו מאומתות על ידי הספרות המדעית העדכנית. הממצאים תומכים בהבחנה בין סוגי קינמון בהקשר של רעילות קומרין, בהבדלים בריכוזי כספית במיני טונה שונים, בסיכון הבטיחותי בשימוש בביצים סדוקות, בצורך בשיפור זמינות ביולוגית לכורכומין, ובהשפעת חומציות המזון על נדידת חומרים מאריזות מתכת.
You’re eating a credit card’s worth of plastic every week. Here are the top ways to limit that exposure: Quit plastic bottles - bottled water contains up to 240,000 microplastic particles per liter. A filter is cleaner and cheaper. Sauna regularly - sweating eliminates phthalates and microplastic-associated chemicals through your skin. 20-30 minutes is enough. Ditch the polyester - your synthetic gym clothes shed 700,000 microfibers per wash. They also absorb directly through your skin while you sweat. Go stainless steel - PTFE-coated non-stick pans shed particles into your food every time you heat them. Cast iron and stainless don’t. Filter with reverse osmosis — removes up to 99% of microplastics from tap water. Most standard filters don’t come close. Switch to glass - plastic food containers leach up to 4 million microplastic particles into a single serving when microwaved. Choose loose leaf — one plastic tea bag releases 11 billion microplastic particles into your cup. Chop on wood — plastic cutting boards shed up to 50 million particles into your food every year. Small swaps make a drastic difference. #health #plastic #microplastics
רוב הטענות המוצגות נתמכות על ידי ספרות מדעית עדכנית בתחום המיקרו-פלסטיק. הטענות בנוגע לזיהום מים בבקבוקים, שחרור סיבים מבגדים, שחרור חלקיקים משקיקי תה ויעילות אוסמוזה הפוכה מגובות במחקרים. עם זאת, הטענה בדבר הפחתת מיקרו-פלסטיק בדם באמצעות סאונה אינה מגובה בראיות מדעיות ואין לה בסיס בספרות המקצועית.
באיזה מלח אתם משתמשים?
הטענות שהוצגו לגבי מלח הימלאיה ומלחים 'טבעיים' עולות בקנה אחד עם הקונצנזוס המדעי. מלח הימלאיה מורכב בעיקרו מנתרן כלורי, בדומה למלח שולחן, ותכולת המינרלים הנוספים בו אינה מספקת יתרון בריאותי משמעותי בכמויות הצריכה המקובלות. אין עדות מדעית התומכת בהגדרת מלחים אלו כבריאים יותר באופן מובהק.
Swipe ⬅️ to unlock how your body already has built-in switches that can calm anxiety, boost energy, clear your head, and sharpen focus using simple physical actions that work within seconds. Practices like placing a hand on your chest, slow nasal breathing, cold water on the face, humming, posture resets, or short bursts of cold exposure activate the nervous system and vagus nerve helping slow the heart rate, increase oxygen flow, interrupt stress patterns, and bring your mind back to clarity without needing external solutions. This works because your body responds before your thoughts do using physical cues to instantly shift anxiety, fatigue, and mental fog, making these tools powerful in moments of pressure, overwhelm, or low energy. Source: Harvard Medical School, NIH, Stanford Medicine Follow @mindvalore and start growing today. Elevate your mindset. Dominate your life. 💯 #focus #body #wellness #selfimprovement
הסקירה המדעית מעלה כי בעוד שטכניקות נשימה עמוקה להפחתת חרדה נתמכות על ידי הספרות המקצועית, יתר הטענות (מצמוץ להירדמות, עצירת נשימה ל'זרימת חמצן', התזת מים לאנרגיה וקרח לטיפול באף סתום) אינן מגובות בראיות מדעיות מבוססות ב-PubMed. חלק מהטענות אף סותרות עקרונות פיזיולוגיים מקובלים.
Most people don’t replace everyday items nearly as often as they should — and it’s not just about wear and tear. Over time, moisture, heat, and repeated use turn common household items into breeding grounds for bacteria, fungi, and allergens. Things like kitchen sponges, towels, and even pillows can quietly accumulate microbes that impact skin, hygiene, and overall health — even if they look clean on the surface. The reality is simple: “looks fine” doesn’t mean it is. Regularly replacing or washing these items isn’t overkill — it’s basic hygiene that most people underestimate. Clean habits aren’t about perfection — they’re about consistency. Follow @explain to learn something new every day 🤝
הטענות שהועלו הן המלצות אורח חיים נפוצות, אך הן חסרות תיקוף ישיר במאמרים המדעיים שסופקו. בעוד שהנחת היסוד לגבי הצטברות חיידקים בסביבה הביתית (כמו בספוגי מטבח) נתמכת מדעית, פרקי הזמן הספציפיים להחלפת מוצרים (כמו מצעים, מברשות שיניים, מסקרה וכריות) אינם מגובים בהנחיות קליניות מפורשות ב-PubMed.
קרה לכם גם שנכנסתם לדירה וגיליתם את זה? השפעות של חשיפה לעובש מקבלות הרבה הייפ ברשת, וזאת גם דאגה חוזרת שאני שומע ממטופלים שלי. אז הגיע הזמן שנעשה סדר: #חלק מהאנשים יפתחו תסמינים אלרגיים ונשימתיים כמו: שיעול, נזלת, קוצר נשימה וגרד עורי. #חלק אחר מהאנשים יכולים לסבול ממה שנקרא “תסמונת הבניין החולה” - מצב שבו איכות האוויר בבית, לרבות לחות ועובש, יכולה להשפיע על התפקוד וההרגשה היומיומית ולהתבטא ב: כאבי ראש, עייפות, סחרחורת, קושי בריכוז ובזיכרון. אבל חשוב גם לא להיבהל יותר מדי: ברוב המקרים התסמינים חולפים ימים עד שבועות כאשר אין יותר חשיפה לעובש. אז אם תטפלו בעובש, תשפרו אוורור ותורידו לחות - זה אמור להשתפר. אבל חשוב להבהיר: אם אתם עדיין מרגישים תסמינים - ייתכן שמדובר בסיבה אחרת, ולכן צריך לפנות לרופא שלכם. זאת גם הזדמנות נהדרת להזכיר שהתכנים שלי אינם תחליף לייעוץ אישי, והמטרה שלהם היא העשרה, בידור וכמובן להפוך אתכם לחכמים ובריאים יותר. תשלחו את זה למישהו שיש לו עובש בבית וחושב שזה רק כתם על הקיר ותעקבו לעוד תוכן רפואי מבוסס מדע שעושה סדר כי ברגע שאתם כאן, אתם לא צריכים יותר להתלבט למי להקשיב ברשת🤍
הטענות שהוצגו נתמכות על ידי הספרות המדעית העדכנית. חשיפה לעובש ואיכות אוויר ירודה במבנים (תסמונת הבניין החולה) מוכרים כגורמים לתסמינים נשימתיים, אלרגיים ונוירולוגיים. כמו כן, קיימת הסכמה רפואית כי במקרה של תסמינים מתמשכים, יש לפנות לייעוץ רפואי כדי לבחון גורמים חלופיים.
דברים שהפסקתי לעשות מאז שאני רופאה (ומסתבר שהרבה עדיין עושים🤷♀️): שטיפה של עוף במיים עלולה לפזר חיידקים, ולגרום לתחלואה. שימוש באותו קרש חיתוך (גם לעוף ובשר נע וגם לירקות) עלול להעביר חיידקים ולכן מומלץ להפריד- שיהיה קרש חיתוך לכל דבר בנפרד. בנוסף- לא מומלץ להפשיר עוף או בשר על השיש, כי זה עלול להוביל להתרבות חיידקים. ###רפואה בקטנה הינו פורטל תוכן אינטרנטי דיגיטלי כללי המוגש כשירות לציבור עלי ידי עוסקות בתחום הרפואה והבריאות. התכנים המוצגים הינם מעולמות הרפואה, הבריאות, האסתטיקה, אורח חיים בריא, תזונה ולייף סטייל. כמו כן כולל הפורטל המלצות כלליות וראיונות עם אנשים מתחומי הרפואה ופרא רפואה. התכנים המוצגים בפורטל נועדו למטרות מידע כללי בלבד והעלאת מודעות לסוגיות בריאותיות שונות, ואין לראות בהן משום המלצה רפואית ו/או חוות דעת ו/או תחליף להיוועצות פרטנית אצל רופא מומחה. המידע המוצג הינו מבוסס מקורות כלליים וניסיון אישי בלבד, ואין לראות בו משום המלצה אישית המותאמת לצרכיו של הצופה / הגולש. השימוש בתכנים המוצגים בפורטל הינו על אחריות הצופה בלבד, ואין להסתפק בו כתחליף לייעוץ רפואי / מקצועי פרטני מגורם מוסמך. המציגות / בעלות הפורטל אינן נושאות באחריות כלשהי (לרבות אחריות נזיקית מכל סוג ומין שהוא) כלפי הצופים / הגולשים, וכל המסתמך ו/או הפועל בהתאם לתכנים המוצגים מבלי להיוועץ בגורם רפואי עושה זאת על אחריותו
הטענות שהוצגו עולות בקנה אחד עם ההנחיות המדעיות והקליניות המקובלות בתחום בטיחות המזון. מחקרים מאששים כי שטיפת עוף, שימוש בקרשי חיתוך משותפים והפשרה לא מבוקרת על השיש הם פרקטיקות המגבירות את הסיכון לזיהום צולב ולהתרבות חיידקים פתוגניים, העלולים לגרום למחלות המועברות במזון.
כמה צעדים מומלץ ביום? בואו נראה מה המדע אומר 🫵🏻 53% ירידה בסיכון לתמותה היא *ירידה יחסית* (Relative Risk Reduction) מה זה אומר? זה אומר המשתתפים ברבעון הגבוה ביותר (Q4) היו עם Hazard Ratio (HR) של 0.47 לעומת המשתתפים ברבעון הנמוך ביותר (Q1) – כלומר: 53% פחות סיכון לתמותה באופן יחסי. ומה לגבי המספר האמיתי (Absolute Risk)? המחקר שסקרתי בסרטון מספק את הנתון הזה: במהלך תקופת המעקב (בממוצע 7.1 שנים), התרחשו 3013 מקרי מוות מתוך 47,471 משתתפים מה שנותן לנו שיעור תמותה של 10.1 מקרים לכל 1000 שנות-אדם (כלומר, ~1% לשנה) נניח לצורך פשטות: ברבעון הנמוך ביותר (Q1) – הסיכון לתמותה היה כ־13 ל־1000 לשנה ברבעון הגבוה ביותר (Q4) – עם HR של 0.47 – זה יורד לכ־6 ל־1000 לשנה כלומר, הירידה המוחלטת היא בערך: 7 מקרים פחות של מוות לכל 1000 איש בשנה או 70 מקרים פחות לכל 10,000 איש לשנה למה חשוב להבחין? ירידה יחסית נשמעת דרמטית (“53% פחות סיכון!”) אבל ירידה מוחלטת ממחישה את ההשפעה האמיתית באוכלוסייה – חשובה במיוחד כשמדובר על פרסום המלצות. עוקבים ותיקים בטח ישימו לב שהסרטון הזה עלה פה לפני יותר משנה. ובעקבות הטרנד החדש ושאלות חוזרות בנושא (וקהל חדש שבוודאי פספס) החלטי להקפיץ שוב 💪🏻
הספרות המדעית תומכת בטענות המוצגות. ההמלצה ל-10,000 צעדים מקורה בשיווק היסטורי, והמחקרים העדכניים מראים כי התועלת הבריאותית תלויה בגיל, כאשר עבור מבוגרים הפלאטו מופיע מוקדם יותר (6,000-8,000 צעדים) מאשר עבור צעירים. בנוסף, קיים קשר מובהק בין הוספת צעדים לבין ירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה.
הקשיבו להם: שאלנו רופאות ורופאים מה הם לא ייקנו בפארמים
רוב הטענות שהועלו נתמכות על ידי הספרות המדעית הקיימת ב-PubMed. הטענות בנוגע לסבון מוצק, מקלות אוזניים ותרופות לצינון הן עובדות רפואיות מבוססות. הטענה בנוגע ל-SPF מורכבת יותר ודורשת דיוק בהגדרת 'הגנה מספקת', והטענה בנוגע לתחתוניות נחשבת למוטלת בספק בשל היעדר הוכחות חותכות לקשר סיבתי ישיר להגברת הפרשות.
חושבים שאתם יודעים לעשות קניות נכון? גרסת הכולסטרול הגבוה! חלק 7 בסדרה - בואו איתי לסקור מוצרים בסופר וללמוד דברים חדשים על המזון שאתם אוכלים ככל שנדע יותר - נהיה חכמים ובריאים יותר :) והפעם נדבר על מזונות ומוצרים שונים שמקושרים עם שיפור ברמות השומנים בדם או בהחמרה שלהם. אם יש לכם עוד שאלות מוזמנים לכתוב לי בתגובות ותשלחו לחברים כדי שיפסיקו להיות פראיירים ויתחילו לקנות חכם ובריא בסופר 💪 חשוב לציין - המוצרים שצולמו הם להמחשה בלבד, פוסט זה אינו ממומן בשום צורה, הדיון הוא כללי ומדבר על המזון ולא על מוצר או חברה ספציפיים 🙏 מטרת הפוסט היא להעשיר את הידע שלכם, להפוך אתכם לחכמים ובריאים יותר אבל לא לקדם מוצר מסוים כזה או אחר. כמו כן, הטיפול בשומנים בדם צריך להעשות בליווי אישי על ידי דיאטנית קלינית והרופא שלכם, אפשר לקחת רעיונות לתזונה שלכם ולהעשיר את הידע אז התוכן הזה אינו תחליף לייעוץ אישי. אם אתם עדיין לא עוקבים אחריי - אתם מפספסים תוכן שישנה את איך שאתם חושבים, אוכלים וחיים את החיים שלכם! מוזמנים ללחוץ עוקב ולהצטרף לקהילת הבריאות שלי באינסטגרם - העמוד היחידי ברשת שבו רופא מומחה עם תואר במדעי התזונה מנגיש לכם ידע בצורה קלילה ובגובה העיניים עם סטורי יומיים ורילים שעולים כל שבוע
כל הטענות שהוצגו נתמכות על ידי הספרות המדעית העדכנית ב-PubMed. הראיות מצביעות על קשר מובהק בין הרגלי תזונה (צריכת סיבים, החלפת שומן רווי בשומן מהצומח, הגבלת בשר מעובד וסוכר, ואכילת דגים) לבין שיפור במדדים קרדיווסקולריים ומטבוליים.
אני אוהב ביצים אבל האם עליי לקנות ביצי אומגה 3? בואו נראה מה המדע אומר 🫵🏻 עוקבים ותיקים בטח ישימו לב שהסרטון הזה עלה פה לפני יותר משנה. בעקבות שאלות חוזרות בנושא וקבל חדש שפספס החלטתי להקפיץ אותו שוב 💪🏻🥚
המומחה הציג טענות מדויקות המגובות בספרות המדעית בנוגע ליעילות הנמוכה של המרת ALA בגוף, לשיטת העשרת הביצים באמצעות תזונת התרנגולות, ולעמידות חומצות השומן בתהליכי בישול סטנדרטיים. המידע המדעי תומך בכל טענות המומחה, המציגות תמונה מהימנה של המנגנונים המטבוליים והתזונתיים המעורבים.
אבנים בכליות נוצרות כאשר חומרים מסוימים שמופרשים באופן טבעי לשתן מגיעים לריכוז גבוה מדי ומתחילים ליצור גבישים. אפשר לחשוב על זה קצת כמו כוס מים שבה ממיסים עוד ועוד מלח. בשלב מסוים המים כבר לא מצליחים להחזיק את כל החומר המומס, ואז מתחילים להופיע גבישים. תהליך דומה יכול לקרות גם בשתן. יש כמה סוגים שונים של אבנים בכליות, אבל הסוג הנפוץ ביותר הוא אבני סידן אוקסלאט. אלו אבנים שנוצרות כאשר סידן ואוקסלאט מתחברים אחד לשני בתוך השתן ויוצרים גבישים. אוקסלאט הוא חומר שנמצא בחלק מהמזונות וגם מיוצר בגוף באופן טבעי. כאשר התנאים מתאימים, הסידן והאוקסלאט יכולים להתחבר, להתחיל ליצור גבישים קטנים, ועם הזמן הגבישים האלה יכולים לגדול ולהפוך לאבנים. אבל בתוך השתן יש גם חומרים שמסוגלים דווקא לעכב את התהליך הזה. אחד החשובים שבהם הוא ציטראט. ציטראט מסוגל להיקשר לסידן בשתן. כשהוא נקשר אליו, יש פחות סידן פנוי להתחבר לאוקסלאט וליצור גבישים. בנוסף, ציטראט גם יכול להפריע ישירות לתהליך הגדילה וההתגבשות של האבנים. זאת אחת הסיבות שאנשים עם רמות נמוכות של ציטראט בשתן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אבנים מסוימות בכליות. כאן נכנסים פירות ההדר. פירות כמו תפוז, לימון, אשכולית, פומלה וליים מכילים חומצה ציטרית. לאחר תהליכי המטבוליזם בגוף, הדבר יכול לתרום לעלייה ברמות הציטראט בשתן אצל חלק מהאנשים. בגלל זה קיימים מחקרים שבדקו צריכת פירות הדר ומיצי הדר בהקשר של מניעת אבנים בכליות, במיוחד אבני סידן אוקסלאט. זאת גם הסיבה שאחד הטיפולים המניעתיים המקובלים לחלק מהמטופלים עם אבנים חוזרות הוא Potassium Citrate. המטרה של הטיפול היא להעלות את רמות הציטראט בשתן וכך להפחית את הסיכון להיווצרות אבנים מסוימות. אבל חשוב להיות מדויקים מדעית. פירות הדר אינם “תרופה קסם” ואינם מונעים אבנים באופן מוחלט. אבנים בכליות הן מחלה מורכבת שמושפעת מהרבה גורמים שונים, כולל גנטיקה, כמות השתייה, הרכב התזונה, צריכת מלח, מחלות רקע, תרופות מסוימות והרכב השתן של כל אדם. אחד הגורמים החשובים ביותר במניעת אבנים הוא שתייה מספקת של מים. ככל שהשתן מרוכז יותר, כך גדל הסיכוי להיווצרות גבישים. לכן אצל אנשים עם נטייה לאבנים חוזרות, הגישה המניעתית בדרך כלל משלבת כמה דברים יחד: שתייה מספקת, התאמות תזונתיות, ולעיתים גם טיפול תרופתי או בירור מטבולי בהתאם לסוג האבנים ולמאפיינים של המטופל. ברפואה מונעת המטרה בדרך כלל אינה להגיע לאפס סיכון, אלא להקטין את ההסתברות למחלה. זה נכון גם במקרה של אבנים בכליות.
כל הטענות שהועלו נתמכות באופן חד-משמעי על ידי הספרות המדעית העדכנית ב-PubMed. קיימת הסכמה רחבה בקהילה הרפואית לגבי חשיבות צריכת הנוזלים, תפקידו המגן של הציטראט, והיותן של אבני סידן אוקסלאט הסוג הנפוץ ביותר.
קיווי ושינה
הטענות המועלות לגבי הקשר בין צריכת קיווי לשיפור איכות השינה והקלה על עיכול נתמכות על ידי מחקרים קליניים ראשוניים. בעוד שהמנגנונים הביולוגיים (נוכחות סרוטונין ואקטינידין) מבוססים היטב, יש להתייחס לנתונים המספריים הספציפיים כתוצאות של מחקרים מוגבלים בהיקפם ולא כהמלצה רפואית גורפת.
כשמדובר בשתית תה יומית, החשיפה לפלסטיק גדלה ומצטברת ברקמות. לא רואים את החלקיקי מיקרו פלסטיק, אבל החלקיקים מצטברים להם לאט ובשקט. וזה בהמשך עלול לפגוע לנו ברקמות הגוף, לעורר דלקת ולשבש הורמונלית, להעמיס על הכבד ולפגוע במערכת העיכול והחיסון. בעולם שיש רעלים בכל מקום, אני שמחה שלפחות לי את האופציה לבחור מה נכנס לי לגוף. לשאול שאלות, להסתקרן ולהטיל ספק. *כאן בעמוד אין הפחדה. יש הנגשה, מודעות ובחירה. מפה כל אחד יעשה את הבחירות המתאימות לו ❤️ מי שרוצה קישור למקל חליטה- שמור בהייליט מקל חליטה בריאות 🌸
הספרות המדעית מאשרת כי שקיקי תה מהווים מקור לחשיפה למיקרו-פלסטיק עקב תהליך החליטה במים רותחים. בעוד שמחקרים מצביעים על פוטנציאל לנזק ביולוגי (דלקת, עקה חמצונית) במודלים מעבדתיים, קיימים פערי ידע לגבי ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח בבני אדם. הטענה כי תה אינו מספק תועלת בריאותית הופרכה, שכן הרכיבים הצמחיים בתה ידועים כבעלי סגולות בריאותיות.
כמה פעמים ביום צריך לעשות יציאה? אחת הטעויות הכי גדולות היא לחשוב שיש תשובה אחת נכונה. הטווח הנורמלי רחב הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בין פעם ביום ועד פעם ב-2–3 ימים יכול להיות תקין לחלוטין. הסיבה לכך היא שמערכת העיכול מושפעת מגורמים רבים כמו תזונה, כמות סיבים, שתייה, פעילות גופנית, סטרס וגנטיקה. לכן אין מספר אחד שמתאים לכולם. מה שבאמת קובע אם זה תקין הוא לא המספר אלא הדפוס. יציאות נחשבות תקינות כאשר הן קבועות לאורך זמן, אינן מלוות בכאב, אינן דורשות מאמץ משמעותי והמרקם שלהן תקין - לא קשה מאוד ולא נוזלי. במילים פשוטות, הגוף מייצר שגרה, וזה מה שחשוב. מתי צריך לשים לב? כאשר יש שינוי פתאומי בהרגלי היציאות, כאב בזמן יציאה, מאמץ חריג או תחושה של חוסר התרוקנות. אלו סימנים שדורשים בירור. הדגש החשוב הוא שהמגמה חשובה יותר מהמספר. סיבים תזונתיים הם מרכיב מרכזי שמשפיע על יציאות. הם מעלים את נפח הצואה, משפרים את המרקם ומקלים על המעבר במעי. בפועל זה אומר שיותר סיבים מובילים ליציאות סדירות ונוחות יותר. עדיף לקבל אותם מהתזונה, כלומר ירקות, פירות ודגנים מלאים, ולא למהר לתוספים. המסר החשוב הוא שלא מטפלים במספרים אלא באנשים. זה נכון ליציאות בדיוק כמו שזה נכון לבדיקות דם. לא להתאים את האדם למספר, אלא את המספר לאדם. עכשיו מסקרן אותי לשמוע — מה הנורמה שלכם?
הטענות שהוצגו עולות בקנה אחד עם הקונצנזוס המדעי וההנחיות הקליניות בתחום הגסטרואנטרולוגיה. הספרות המדעית מאששת את הגדרות תדירות היציאות התקינה, את חשיבות המרקם והיעדר המאמץ כסימנים לבריאות המעי, ואת התפקיד המוכח של סיבים תזונתיים בשיפור תפקוד מערכת העיכול, תוך העדפת מקורות מזון טבעיים על פני תוספים.
עושים על האש? בואו נראה מה המדע אומר 🫵🏻 עוקבים ותיקים יזכרו שהסרטון הזה עלה שנה שעברה 😉 לאור הרבה שאלות ואי הבנות בנושא - החלטתי לשתף שוב (במיוחד כי החג מתקרב ולא מעט אנשים הצטרפו בשנה האחרונה). ולמי שתהה, המחקר שהצגתי בסרטון הוא משנת 2024, ותוצאותיו רלוונטיות גם היום. לטובת שמעוניין להעמיק בקריאה נוספת אצרף סיכום של המידע הספרותי העדכני והאיכותי ביותר מהשנה האחרונה: בשר אדום שאינו מעובד (או מעובד בצורה מינימלית) קשור לעלייה *קטנה* בסיכון למחלות לב *בצריכה גבוהה*, אבל התמונה מאוד תלויה בהקשר התזונתי הכולל ובמה מחליפים אותו. במחקרים תצפיתיים גדולים לאורך זמן רואים קשר סטטיסטי בין צריכה גבוהה של בשר אדום לבין עלייה מתונה בסיכון למחלת לב ותמותה. למשל, בניתוח של כ־1.7 מיליון אנשים נמצא סיכון גבוה יותר ל־CHD בצריכה גבוהה במיוחד, בעיקר אצל נשים, אבל מדובר באפקטים יחסית קטנים ותלויי הקשר. לעומת זאת, במחקרים מבוקרים (RCTs) שמסתכלים על גורמי סיכון בטווח קצר, התמונה הרבה יותר ניטרלית. צריכת בשר אדום לא מעובד, במיוחד רזה, בתוך תזונה מאוזנת לא מראה השפעה משמעותית על משקל או שומן גוף, ויש רק השפעות קטנות על כולסטרול LDL. במקרים רבים ההשפעה דומה למקורות חלבון אחרים. הקטע הוא ההחלפה. כשמחליפים בשר אדום (ובעיקר מעובד) במקורות צמחיים כמו קטניות, אגוזים ודגנים מלאים, רואים שיפור קטן אך עקבי במדדי לב וכלי דם. כלומר, היתרון מגיע לא רק מהפחתת הבשר אלא גם ממה שמכניסים במקומו. מבחינת מנגנונים, יש השערות כמו עלייה ב־TMAO, אבל הראיות לא עקביות. בנוסף, הרבה מהנתונים מבוססים על דיווחי תזונה עצמיים ויש שונות גבוהה בין מחקרים, כך שרמת הוודאות בינונית לכל היותר. בקיצור 🙌🏻 בשר אדום לא מעובד (או מעובד בצורה מינימלית) לא “רע” בהכרח, אבל בצריכה גבוהה כנראה לא אופטימלי. בתוך תזונה בריאה הוא יכול להשתלב בלי בעיה מיוחדת, אבל החלפה חלקית במקורות חלבון צמחיים נותנת יתרון קרדיווסקולרי קטן אך עקבי 💪🏻 מקורות: PMID: 40004990 PMID: 41505395 PMID: 40709488 PMID: 40997609 PMID: 40828321
הטענות שהוצגו עולות בקנה אחד עם הקונצנזוס המדעי הנוכחי. קיימת הבחנה ברורה בספרות בין מחקרים תצפיתיים למחקרים קליניים אקראיים בנוגע להשפעת בשר אדום, כאשר האחרונים מראים תוצאות ניטרליות יותר. תפקידם של LDL ו-ApoB כגורמים סיבתיים לטרשת עורקים מבוסס היטב, וכך גם היתרונות הבריאותיים של החלפת בשר אדום במקורות חלבון מהצומח.
אנחנו חיים בתוך ניסוי ענק שמעולם לא הסכמנו להשתתף בו. מחקרים מהשנים האחרונות חושפים נתונים מבהילים: חלקיקי מיקרו וננופלסטיק נמצאו ברקמות ריאה, בשליות של עוברים, ובזרם הדם. מקומות שמדענים לא האמינו שחלקיקים אלה יכולים להגיע אליהם. מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין (2024) מצא כי נוכחות של חלקיקי מיקרו וננו פלסטיק בתוך פלאקים בעורקים קשורה לעלייה של פי 4.5 בסיכון להתקפי לב, שבץ או מוות. מחקרים אחרים זיהו חלקיקים דומים גם בנוזל הזרע של גברים, מה שעשוי לרמוז על תרומה לירידה בפוריות שנצפית בעשורים האחרונים ברחבי העולם. חלקיקי הפלסטיק חודרים מחסומים ביולוגיים, מעוררים תגובות דלקתיות ומשבשים מערכות הורמונליות, כשאת ההשלכות ארוכות הטווח המדע רק מתחיל להבין. הפלסטיק נמצא באוויר שאנחנו נושמים, במים שאנחנו שותים ובאוכל שאנחנו מגישים לילדים שלנו, והוא הפך לחלק בלתי נפרד מהשרשרת הביולוגית של כל יצור חי על פני כדור הארץ. כנראה שלא נצליח להימנע ממנו במאה אחוז, אבל יש כמה פעולות שאנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם משמעותית את החשיפה. #מיקרופלסטיק #מחקר #פוריות #מחלות #בריאות *המידע לידע כללי ולא מהווה המלצה אישית.
הספרות המדעית מאשרת כי נוכחות מיקרו-פלסטיק בפלאקים עורקיים קשורה לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים וכי חימום מזון בכלי פלסטיק מגביר את חשיפת האדם לחלקיקים אלו. עם זאת, טענות לגבי ספיגה עורית של סיבי פוליאסטר, יעילות סאונה לניקוי רעלים, והשפעת סיבים תזונתיים על הפחתת ספיגת פלסטיק, נותרות לא מגובות או שנויות במחלוקת בהיעדר מחקרים קליניים מבוססים.
תוהים למה אתם לא מצליחים להירדם בלילה? יש לזה כמה סיבות שיפתיעו אתכם. צפו בסרטון של ליאור בן משה, סטאז׳ר לרפואה, ותגלו!
הטענות שהועלו בנוגע להשפעת האור הכחול על המלטונין, זמן מחצית החיים של קפאין והשפעתו על איכות וארכיטקטורת השינה נתמכות היטב על ידי הספרות המדעית הקיימת ב-PubMed.
5 מזונות עוצמתיים שיכולים לעזור להפחית דלקת בגוף כמובן שזה לא מספיק רק לשלב אותם בתפריט צריך ללמוד גם איך לשלב אותם ומתי וגם לנהל הרגלי אכילה שהם לא מדליקים את הגוף אבל זה כבר לפוסט אחר וכמובן כמובן שעניין התזונה הוא רק 25% מתהליך הריפוי השלם ומתהליך שמכבה את הדלקת מהיסוד ✅ 1. עלים ירוקים (רוקט, פטרוזיליה, כוסברה) עשירים בכלורופיל ונוגדי חמצון, תומכים בכבד ומנקים את הדם. מורידים CRP ומאזנים ESR ✅ 2. פירות יער (אוכמניות, חמוציות, פטל) מלאים באנתוציאנינים, נוגדי חמצון רבי עוצמה שמפחיתים סטרס חמצוני, מאזנים את הסוכר ומרגיעים את המערכת החיסונית. ✅ 3. שמן זית בכבישה קרה מכיל פוליפנולים ואומגה 9 – רכיבים אנטי-דלקתיים טבעיים שמגנים על הלב, כלי הדם והמוח. ✅ 4. אגוזי מלך / שקדים טבעיים עשירים באומגה 3, ויטמין E ומגנזיום – תומכים במערכת העצבים, משפרים שינה ומפחיתים דלקת בתאים. ✅ 5. שום טרי קצוץ דק מכיל אליצין – אנטיביוטיקה טבעית שמחזקת את המערכת החיסונית, מפחיתה זיהומים ומאזנת את המעיים. כדי להבין לעומק מהי דלקת מהם תסמיניה למה היא שורש כמעט כל מחלה שאת מכירה ואיך מכבים את הדלקת מהשורש כבר תוך 8 שבועות על מנת לאפשר לגוף להתאושש ממה כל זה תגלי בהדרכה החינמית שלי הסוף לדלקת כדי לשריין מקום בהדרכה הצטרפו לקהילה שלי בווסטאפ וניפגש בלייב בזום יחד איתי בשלישי הקרוב בשעה 10 שלחו ווטסאפ ל0542007761 והצטרפו https://chat.whatsapp.com/E1XYWBxDkXzFattKFarPt2?mode=gi_t #הסוף_לדלקת #ריפוי_טבעי #בריאות_אישה #תזונה_אנטי_דלקתית #נפיחות_בבטן
מרבית הטענות התזונתיות שהוצגו נתמכות על ידי הספרות המדעית הקיימת ב-PubMed, המאשרת את הערך הבריאותי של פירות יער, שמן זית, אגוזים ושום בהקשר של הפחתת דלקתיות, הגנה על מערכות הגוף ושיפור תפקודים מטבוליים. הטענה לגבי עלים ירוקים נמצאה כלא מגובה בראיות קליניות ספציפיות, למרות הערך התזונתי המוכר של רכיביהם.
יש יותר ויותר מחקרים שמראים שהורים משקיעים יותר אנרגיה רגשית בילד שהם תופסים כ”חלש” או מתקשה לעיתים על חשבון הילד היותר עצמאי. פסיכולוגים קוראים לזה “הורות מפצה” (compensatory parenting): הקשב עובר לילד שצריך יותר עזרה. עם הזמן: * זה יכול ליצור תלות אצל ילד אחד * ותסכול או הזנחה רגשית אצל האחר לטווח ארוך זה משפיע על: * האישיות * היחסים בין אחים * ואפילו מערכות יחסים בבגרות תעקבו אחרינו לעוד תוכן מעניין: @status_israel (התיעוד מופץ לפי סעיף 27א׳. בעל הזכויות מוזמן לפנות להסרה/קרדיט)
הטענות שהועלו בנוגע ל'הורות מפצה' והשפעותיה על הדינמיקה המשפחתית אינן מגובות בראיות מדעיות ישירות במאמרים שסופקו. בעוד שקיימים מחקרים על יחסי אחים וסגנונות הורות, לא נמצאה עדות מחקרית מפורשת המאששת את הטענה כי דפוס זה הוא הגורם המרכזי להיווצרות תלות או הזנחה רגשית בקרב ילדים.
המקרר שומר על הרבה מאכלים אבל לא כולם משתפרים בו חלק מאבדים טעם חלק מתקלקלים אחרת וחלק אפילו נהיים מסוכנים אם מאחסנים לא נכון אחסון הוא חלק מהתזונה שלך בדיוק כמו מה שאתה אוכל תעקבו אחרינו לעוד תוכן מעניין: @status_israel (התיעוד מופץ לפי סעיף 27א׳. בעל הזכויות מוזמן לפנות להסרה/קרדיט)
הטענות המדעיות שהוצגו נבדקו מול ספרות PubMed. הטענות בנוגע לסיכוני Bacillus cereus באורז, השפעת הקור על איכות השום הקלוף, והתהליך הכימי של 'המתקה מושרית קור' בתפוחי אדמה נמצאו מאומתות ומגובות במחקרים. הטענה לגבי בצל חתוך נותרה ללא תימוכין ישירים במאמרים שסופקו, אף שהיא עולה בקנה אחד עם עקרונות כלליים של בטיחות מזון.
תפוח אדמה ירוק = רעל?? בואו נראה מה המדע אומר 🫵🏻
הקליפ הציג מידע על הסכנות הטמונות בתפוחי אדמה ירוקים או מונבטים, והמומחה אישר את הטענות הללו והרחיב על המנגנון הביולוגי של ייצור הסולנין כחלק ממערכת ההגנה של הצמח. הממצאים המדעיים תומכים ברוב דברי המומחה, כולל הקשר בין חשיפה לאור, צבע ירוק ורעילות, וכן בהמלצה להפסיק לאכול במקרה של טעם מר. עם זאת, הטענה שבישול מפחית את רמות הסולנין בצורה משמעותית מוטלת בספק, שכן מדובר בתרכובות עמידות בחום שאינן מתפרקות בקלות בשיטות בישול ביתיות.
מה עוזר לכם הכי הרבה עם הצרבת? תשמרו את זה כי יש פה הרבה מידע זהב שאי אפשר לזכור הכל ממנו בקריאה אחת! ותשלחו את זה לאנשים שיקרים לכם שסובלים מצרבות וצריכים לדעת את זה בקרוסלה הזאת תבינו: מה בדיוק קורה כשיש צרבת ולמה זה מרגיש כמו שריפה בחזה אילו סימפטומים יכולים להיות קשורים לזה (ולא תמיד חושבים עליהם) ובעיקר - טיפים פרקטיים שבאמת יכולים לעזור: מסטיק ללא סוכר אחרי אוכל מנח גוף נכון והימנעות משכיבה נשימות, שינה נכונה זיהוי טריגרים אישיים בתזונה ירידה במשקל (הגורם הכי משמעותי) הפסקת עישון ומתי כן כדאי לשקול טיפול תרופתי חשוב לזכור - אין פתרון אחד שמתאים לכולם, ומה שעובד לאדם אחד לא בהכרח יעבוד לאחר. התוכן לא מחליף ייעוץ רפואי אישי, ואם אתם סובלים מצרבות חוזרות יש להבדק על ידי רופא שתפו אותי בתגובות מה עוזר לכם 👇 שמרו את הפוסט - זה משהו שתרצו לחזור אליו ותשלחו למישהו שסובל מצרבות 🙌
כל הטענות שהוצגו נתמכות על ידי הספרות המדעית העדכנית. הראיות מצביעות על כך שצרבת וריפלוקס הם מצבים רב-גורמיים המושפעים מאורח חיים (משקל, עישון), וכי קיימים פתרונות התנהגותיים (לעיסת מסטיק) וטיפוליים יעילים. התסמינים החוץ-וושטיים המצוינים בטענות מוכרים היטב בספרות הרפואית כביטויים של מחלת החזר קיבתי-וושטי.
